RelatioNet BA JO 28 PR PO

Wednesday, May 11, 2005

בלב שותת דם מכרח אני להודיעך


ביום ט' אדר ב' תש"ו, 12.3.46, כתב יוסף, אשר היה אז בקיבוץ דפנה, מכתב לקרובו, יונה מהלר, בתשובה של הזמנתו של יונה את יוסף לחגיגת הבר-מצווה שלו. השימוש בשפה גבוהה כל כך אצל מי שעלה ארצה זמן לא רב קודם לכן ולא דיבר עברית לפני עלייתו - מוסבר, כפי שסיפר יונה, בכך שיוסף שינן את דפי המילון, כדי ללמוד עברית.

אי אפשר שלא להתרגש מקריאת מכתב זה...





יונה יקירי וחביבי!

שמחתי מאוד על הזמנתכם לשמחת בר מצוה שלך, ובלב שותת דם מכרח אני להודיע לך שלצערי לא אוכל לבוא להשתתף בשמחתכם. אזרתי את כל כחותי כדי לקבל חפשה, אולם לא עלה בידי לחלות את פני המדריכים שלי ואינני רוצה להפר את חקי הקיבוץ. לאמיתו של דבר יש כאן כעת במשקנו הרבה עבודה ויש צורך בכל איש ועל אחת כמה וכמה בצעירים כמונו, ומחכים לתורם אנשים שמגיעה להם חפשה כבר מזמן. תבין, איפוא, משום מה לא אוכל למרות רצוני לבקרכם ביום עליתך לתורה.

ליום בר מצוה שולח אני לך את ברכתי הלבבית, שתצליח בכל אשר תפנה ותשכיל בכל אשר תעשה. השוכן בציון יתברך שמו ינחך בדרך אמת להיטיבך באחריתך. עלה וצלח! עלה תעלה מתוך רצון כנה להשתלם במגמה יעילה ולתפארתך האישית ולתועלת קהל עדת ישראל בארץ חמדתנו.

שלום רב לך מאת הדורש אשרך,
והצלחתך בכל אתר ואתר,
שלך
יוסף

יוסף (קז'וק) באומינגר - תולדות חיים


בעקבות השיחה שניהלתי עם יונה מהלר, נשלחו לי על ידו קורות חייו של יוסף. בנוסף, הובהר הקשר המשפחתי המדויק ביניהם:
* יונה הינו בנו של אלטר (ארתור) יחזקאל מהלר, בן דבורה מהלר לבית ברייט, בת רחל ברייט לבית באומינגר, בת ר' העשל באומינגר מקרקוב.
* יוסף הינו בנו של מרדכי (מוטק) באומינגר, בן שלמה באומינגר, בן יואל באומינגר, בן ר' העשל באומינגר מקרקוב.
כלומר, יונה ויוסף הינם בני-דודים מדרגה שלישית.

להלן קורות חייו של יוסף...

יוסף, יוזק, נולד בפשמישל, פולין ביום כ"ז אייר תרפ"ח, 17.5.1928, לאביו, מרדכי (מרקוס, מוטק) באומינגר ואמו פסיה (פאולה) לבית הירשפלד. אמו נפטרה לפני המלחמה ואילו אביו ואחיו נרצחו על ידי הנאצים עם כיבוש פשמישל על ידי הגרמנים.

יוסף, נער בן 11 בעת כניסת הנאצים, ברח ליערות ועבר את המלחמה בין הפרטיזנים, ועם ילדים כמותו, כשהוא מציג עצמו כגוי בשם קאזיק קזימייסקי. במשך התקופה גם נתפס על ידי הגרמנים, עבד אצלם כחשמלאי וגם עבד עבור הגרמנים בפירוק פצצות שלא התפוצצו של בנות הברית.

לאחר המלחמה נדד באירופה בחיפוש דרך לארץ ישראל. ב - 3.9.45 עלה על האניה "מטרואה" בטולון, צרפת. "מטרואה" היתה אניה שהובילה עולים ליגליים לארץ ישראל וחיילים בריטים לחופשה במצרים. יוסף (קאזיק) עלה לאניה עם חבורה של צעירים יהודים, בצורה בלתי ליגלית, כאשר העולים הבלתי ליגליים מתחפשים לסבלים.

האניה "מטרואה" הגיעה לנמל חיפה ביום א' של ראש השנה תש"ו, 9.9.45, ועליה כ – 1000 עולים. כל העולים הועברו לעתלית, כאשר הליגליים שוחררו אחרי רישום וקבלה, ואילו הבלתי ליגליים נכלאו במחנה.

מתקופת מחנה עתלית ולאורך כל חייו הקצרים בארץ ישראל, קיים יוסף קשר עם משפחת יחזקאל ודינה מהלר בתל אביב, אשר בביתם גרה, כבת, הילדה אידה באומינגר, בת דודה שלו, שאמה נספתה על ידי הגרמנים בפולין ואביה מת ברוסיה והיא עלתה לארץ ישראל עם ילדי טהרן.

ב - 9.10.45 פרץ הפלמ"ח למחנה עתלית ושחרר את העצורים. הבורחים עלו ברגל את הכרמל דרך בית אורן ומשם ירדו ליגור. מיגור נשלח לקיבוץ דפנה וצורף לחברת נוער א', שהיתה חברת נוער עולה מבולגריה, שאליה צורפו אחדים ממשוחררי עתלית.

חבריו מדפנה מספרים שכל הזמן למד עברית. מכתב מיום ט' אדר ב' תש"ו, חצי שנה אחרי עליתו לארץ ישראל, מדפנה אל יונה מהלר ליום הבר מצווה, מראה על שליטה מצוינת בעברית [המכתב - בפוסט נפרד - א.ה].

ב – 16.7.46 עבר ללמוד במקווה ישראל בסקטור הדתי. חבריו ומדריכיו סיפרו גם הם שלמד את מילון "הלשון העברית" של גור בעל פה. החברים ממקווה זוכרים אותו בכינוי "יוספיים". במקווה ישראל, יחד עם כל החניכים, עבר אימונים צבאיים במסגרת "ההגנה", וסיים בהצטיינות אימוני מ"ם-כ"פים (מפקדי כיתות).

לאחר סיום לימודיו במקווה, התגייס לפלמ"ח הדתי, והגיע ביום 19.1.48 לגוש עציון יחד עם הלוויה של הל"ה, והועבר שם ליחידת חי"ש. בגוש שירת כמקלען בקיבוץ רבדים, בגבעת העץ ובגבעה הצהובה, ואחר כך כחבלן בכפר עציון. הוא נפצע בעת הנחת מוקשים וחזר לפעילות קרבית. בימי הקרב האחרון מילא תפקידי קשר מטעם מפקד הכפר.

ביום ד' אייר תש"ח, 14.5.48, נפל בקרב האחרון בכפר עציון. בתאריך 17.11.49 הועבר לקבורה בקבר אחים בהר הרצל, יחד עם כל חללי הגוש.

עוד תמונות של יוסף


להלן תמונות נוספות מחייו של יוסף, כפי שנשלחו לי מיונה מהלר.

ליחצו על התמונות להגדלתן.



האניה "מטרואה", על סיפונה עלה יוסף ארצה



עם חבריו מקיבוץ דפנה. אי אפשר לפספס את יוסף...



תמונת פספורט של יוסף



על עץ ב"מקווה ישראל"



על מקפצה ב"מקווה ישראל"



במהלך טיול, בזמן שלמד ב"מקווה ישראל"



תמונה קבוצתית מ"מקווה ישראל". אי אפשר לפספס את יוסף...



האוהל של יוסף (עוד יסופר עליו בהמשך)

זכרונות מפשמישל ומפלשתינה בשיחה מקליפורניה


ביום א', 24.4.05, שוחחתי בטלפון (בעברית) עם אידה (ג'ודית) ספרינגר מקליפורניה, בת-דודתו של יוסף. אביה של יהודית, יחזקאל, היה אחי-אביו של יוסף, מרדכי. אידה מספרת כי במקור המשפחה הינה מקרקוב, ומדובר במשפחה ידועה ועניפה (אחי-סבה של אידה, יצחק באומינגר, היה הסנטור היהודי הראשון בפרלמנט הפולני). בעקבות נישואין של מדרכי לאישה מפשמישל, הוא עבר להתגורר שם, והיה כמעט היחידי מבני המשפחה שלא גר בקרקוב. גם שניים מאחיו עזבו את פשמישל, בעקבות נישואין.

באוגוסט 1939, נשלחה אידה ביחד עם סבתה הזקנה לפשמישל, מחשש שהמלחמה עומדת לפרוץ. אביה שלח אותה מתוך מחשבה שחבל גליציה, אשר פשמישל היתה בתוכו, יוחזרו לרוסים, בעוד קרקוב, אשר מעולם לא היתה בידם, לא תימסר לידיהם. וכך אכן היה. אידה נסעה ברכב לביתו של דודה, שם פגשה את הדוד עם שני ילדיו ואת משפחת אשתו של הדוד. הדודה, אמו של יוסף, נפטרה כאשר הוא היה צעיר מאוד, וזו כנראה הסיבה שמשפחת האם התגוררה באותו הבית. אידה היתה אז בת 7, יוסף בן 11, ואחיו רומק, היה גדול ממנו.

"תמיד אמרו לי לא לשחק עם יוסף," היא מספרת, "כי הוא פרוע. עם רומק היה מותר לי לשחק. אבל יוסף תמיד רצה לשחק איתי. התגוררתי באותו החדר עם הסבתא, ויוסף היה בא לחדרי והיינו משחקים ביחד. רומק, אחיו, תמיד היה במיטה וקרא ספרים". אידה הינה שאר-הבשר האחרון מן המשפחה, אשר הכיר את יוסף בפולין. כפי שיתברר לי בהמשך, רבים הכירו אותו בארץ, אך סיפורים כאלו מתקופת נערותו בפולין - רק היא יכולה לספר.

לאחר חודשים אחדים, בתחילת שנת 1940, החלה אידה דרכה בחזרה לבית הוריה בקרקוב, אך בהגיעה ללבוב הורו הרוסים לכל מי שאינם תושבים מקומיים - לקבל על עצמו אזרחות רוסית או לקבל על עצמו גלות לסיביר. חייה של אידה ניצלו כיוון שהוגלתה לסיביר. עד שנת 1941, נשמר קשר של מכתבים בין אידה לבין משפחתו של יוסף, ואז הוא נפסק.

בשנת 1943, עלתה אידה ארצה (עם ילדי טהרן), ועד סוף המלחמה לא היתה בקשר עם אף אחד מן המשפחה שנותרה בפולין. "לא היה לי מושג מה קרה ליוסף," היא מספרת. בארץ, התגוררה אצל קרוב רחוק, ארתור מהלר, אשר עלה ארצה עוד לפני המלחמה. לבסוף, הגיעה אליה השמועה: "שמענו שיוסף מנסה לעלות ארצה באופן בלתי-לגאלי, ולבסוף שמענו שהוא הגיע. לא רצו לגלות לנו היכן הוא, מחשש שהאנגלים יגלו".

ומה קרה לרומק? "כשהגרמנים באו, הוא היה במיטה וקרא ספר, הם אמרו לו לצאת מהמיטה, והוא לא עשה את זה, הם הרגו אותו עם הספר".

אחרי שהתגלה כבר שיוסף שוהה בקיבוץ דפנה, ואחרי שחלפה הסכנה, היה יוסף מתארח בבית משפחת מהלר. במכתבים ששלח אליהם באותה תקופה, ניכרת העברית המופלאה שלו. "הוא תמיד היה 'תלמיד חכם'. הוא למד עברית בעצמו ממילונים, וכשיצא – הוא דיבר עברית שוטפת, אבל הרבה ביטויים היו 'מילוניים'," היא מספרת. "לימים," מזכירה אידה, ערכה יהודית מהלר, רעייתו של יונה (בנו של ארתור), סרט על חייו של יוסף.


על תקופת שהותו של יוסף בארץ, מספרת אידה ש"הוא לא היה מאוד מאושר. היה לו קשה, הוא הרגיש לבד". אידה מספרת שיוסף היה מוכשר מאוד, גם בשפות, אך גם בעיסוקים טכניים. בכל פעם שהיא מבקרת בארץ, פוקדת אידה את קברו של יוסף.

לסיום, אידה זורקת אתגר נוסף: "אחות יחידה של אמו של יוסף [ממשפחת הירשפלד - א.ה] עזבה את פולין לפני המלחמה. היא הגיעה לארה"ב, ובשנות ה - 50 ביקרתי אותם. היתה לה בת נשואה". זה כל מה שהיא יודעת לספר, ולי נותר כעת רק למצוא את משפחת הדודה הזו...

Tuesday, May 03, 2005

לא רק שומעים על יוסף, גם רואים אותו


בעקבות השיחה המרגשת שהיתה לי עם אידה (יהודית/ג'ודית) ספרינגר, נחשף בפניי עולמו של יוסף בתקופת השואה. אידה היא, לטענתה, הניצולה היחידה מן המשפחה אשר הכירה את יוסף בפולין, לפני שעלה ארצה. בהמשך, הם נפגשו שוב בארץ. על מה שסיפרה לי אידה, אדווח בפוסט נפרד.

אידה הפנתה אותי ליונה ויהודית מהלר מירושלים. יונה הינו קרוב רחוק של יוסף, אשר התוודע אליו לאחר עלייתו של יוסף ארצה. הוריו של יונה היו חברים טובים של הוריו של יוסף בפולין, ולאחר שיוסף עלה ארצה - הוא הגיע לבית הוריו של יונה. לפני כשלוש שנים, החליטה יהודית, אשתו של יונה, לעשות סרט על יוסף. לשם כך, חיפשה ומצאה אנשים רבים אשר סיפרו על יוסף, החל מהגעתו ארצה בתקופת ההעפלה, דרך תחתנו הראשונה בארץ, קיבוץ דפנה, המשך בתקופת לימודיו במקווה ישראל, וכלה בימיו האחרונים בכפר עציון. סיפוריהם של יונה ויהודית מרתקים, וגם להם, כמובן, אקדיש פוסט נפרד בהמשך.

בינתיים, קיבלתי מיונה בדואר אלקטרוני תמונות מחייו של יוסף. וברגע אחד של הצצה בתמונות, כאילו קם יוסף לתחיה. הנה הוא עם קבוצה גדולה של חברים ב"מקווה ישראל", הנה הוא מצטלם בפוזה אופנתית על גשר. בכל התמונות הוא מחייך, בכולן הוא בולט מעל כולם. אי אפשר לטעות בו. וגם צילום של מכתב שכתב לעיתון "הצופה" חבר בשם יחזקאל, אשר סופד לו מעל גבי העיתון. על מה שחבר קרוב כותב לחברו שנהרג במלחמה באמת שאין להוסיף, ולכן אתן למלים לדבר בעצמן.

תמונות נוספות יפורסמו בהמשך. לחצו על התמונות להגדלתן.



יוסף מצטלם על גשר. היכן צולמה התמונה?



מכתב שפורסם בעיתון "הצופה" ביום כ"ג אב תש"ט, 18 באוגוסט 1949. צילום הכתבה נמצא בארכיון כפר עציון, בתיק המוקדש ליוסף.

Monday, May 02, 2005

המרדף אחרי חוקרי משפחת באומינגר - ויש הפתעה בסוף


בשלב הבא, פניתי לחפש אחר גנאלוגים החוקרים את משפחת באומינגר. אמנם, מצאתי עצי משפחה של משפחת באומינגר "שלי" בחיפוש בגוגל (ואולי אחזור לכך בהמשך), אך לעת עתה העדפתי למצוא את החוקרים במקום הטבעי לכך: JewishGen. זהו האתר החשוב ביותר לכל מי שחוקר גנאלוגיה יהודית.

ביצעתי חיפוש ראשוני בשלושה חלקים של האתר, בהם החיפוש הוא מהיר ופשוט, ולמרבה הפתעתי (בעצם, למה הופתעתי?), בשלושתם מצאתי נציגות למשפחה:

1. JGFF - JewishGen Family Finder - באגף זה, מוסיפים המשתמשים באתר את שמות המשפחה אותם הם חוקרים. חיפוש פשוט העלה כי שלושה חוקרים הוסיפו את השם Bauminger. אחת מהן מופיעה בשם מלא: ג'ודי וולקוביץ מקליפורניה, השניים האחרים בחרו שלא לפרסם את שמם וכתובתם. ניסחתי הודעה תמציתית, הכוללת פרטים מעטים עליי ועל הפרוייקט, ובעיקר פרטים על משפחתו של יוסף ואביו. שלחתי לג'ודי דוא"ל ולשניים האחרים - הודעה דרך האתר.

2. FTJP - Family Tree of the Jewish People - באגף זה, מופיעים עצי משפחה אשר הועלו על ידי המשתמשים באתר. חיפוש פשוט העלה כי מופיעים בו כמה אנשים עם השם באומינגר. היתה לי כבר הודעה מוכנה, אותה שלחתי לחוקרים שהעלו עצים אלו.

3. ארכיון ההודעות של רשימת התפוצה הכללית של JewishGen - כאן, ניתן לחפש בכל ההודעות שנשלחו לרשימת התפוצה הכללית של האתר, בה דנים החוקרים בינם לבין עצמם בנושאים הקשורים למחקרם. מצאתי שלושה חוקרים, אשר פרסמו הודעות בהן הופיע השם באומינגר. בחלק מן ההודעות, הופיע השם רק בחתימתו של הכותב ולא בתוכן ההודעה, והדבר מדגיש את חשיבותה של החתימה, אותה מומלץ להוסיף בכל הודעה! אחת מן החוקרים הללו היתה ג'ודי, אותה פגשנו קודם לכן... השניים האחרים היו אריק הירשפלד משוודיה ואלכס סוסמן מלונדון. מובן ששלחתי להם מיד הודעה.

כעבור יום, קיבלתי דוא"ל משלושת האנשים שהזכרתי: ג'ודי, אריק ואלכס. ג'ודי ואלכס שלחו לי, לאחר שביקשתי, עץ משפחה של משפחת באומינגר אותה הם חוקרים, וכך ווידאנו כי יוסף אכן שייך למשפחה אותה הם חוקרים.

אלכס הפנה אותי לשתי קרובות של יוסף, לטענתו, אחת מהן: תמר ספרינגר. מיד כתבתי לשרה, ולא חלפה יממה עד שקיבלתי תשובה מאמה של שרה, ג'ודית ספרינגר מקליפורניה, אשר סיפרה לי בהתרגשות כי היא... בת-דודו של יוסף!!!.

התרגשות גדולה אחזה בי. מיד כתבתי לג'ודית דוא"ל וקבענו שיחה טלפונית. על כך - בפוסט נפרד...

החיפוש ב"היכל השמות" והחיפושים בעקבותיו


הצעד הראשון שעשיתי לחיפוש פרטים אודות חייו של יוסף, היה חיפוש באתר "היכל השמות" של "יד ושם". ביצעתי חיפוש בסיסי עבור שם המשפחה באומינגר מן המקום פשמישל וקבלתי כמה תוצאות מעניינות...

בשש השורות שבטבלת התוצאות, היו מתועדים שני הוריו של יוסף – מרדכי ופסיה – כל אחד פעמיים, אחיו (ללא שם) וסבתו מצד אביו, צרקה (Carka) לבית לוי. באחד מדפי העד אודות פסיה, הופיעו שמות שני בניה: אריה (הבכור) ויוסף. כך, קיבלתי תמונה רחבה מעט יותר על משפחתו הגרעינית של יוסף.

הוריו של יוסף, אשר התגוררו בפשמישל, הם:
מרדכי (יליד קרקוב), בן שלמה וצרקה (לבית לוי Levy) באומינגר, ולו 8 אחים.
פשי (ילידת 1899, פשמישל), בת פישל ודרזיל הירשפלד (Hirschfeld).
ליוסף היה אח נוסף, אריה, הגדול ממנו בארבע שנים.

שני הממלאים את דפי העד הינם: יואל אלוני, אשר מילא בשנת 2001 דפים רבים על משפחת באומינגר, אך כמעט בכולם הוא מזהה עצמו כ"קרוב", ללא ציון הקירבה; הרב ד"ר יהודה דים, אשר מילא בשנת 1957 דפים רבים על משפחת הירשפלד, משפחת אמו של יוסף, והוא מזדהה כבן-דוד שלה.

אם כך, ניגשתי מיד למשימתי הראשונה: איתור שני האנשים הללו או צאצאיהם.

הנסיון (הכושל) לאיתור יואל אלוני
למזלי, יואל השאיר בדפי העד שמילא כתובת מלאה, ואפילו מספר טלפון. היססתי מעט, אך לבסוף התקשרתי למספר הטלפון שהופיע בדפים. הצגתי את עצמי ואת הסיבה להתקשרותי בפני הגבר שענה לי מעברו השני של הקו. לטענתו, הוא לא מכיר את יוכל, ומעולם לא שמע על משפחת אלוני או על משפחת באומינגר. בצר לי, נאלצתי לחפש אפיקים אחרים לחיפוש בני משפחה מצד זה.

הנסיון (הקלוש) לאיתור יהודה דים
הרב הד"ר יהודה דים הוסיף, אמנם, את כתובתו, אך זו אינה רלבנטית היום, 50 שנה כמעט אחרי שמילא את הדפים. חיפוש בגוגל העלה רק זמר חסידי בשם זהה, אשר נראה לי צעיר מדי.

דחיתי את המשך החיפושים אחר אנשים אלו או צאצאיהם להמשך, ובינתיים פניתי לאפיקים אחרים...

Tuesday, April 26, 2005

חלל "נצר אחרון" יוסף באומינגר


Researcher

Name: Arnon Herhskovitz
E-mail: arnonh KRUCHIT tapuz.co.il (for sending me an e-mail, please replace the word "KRUCHIT" with the '@' sign)
Adress: Netanya, Israel



Soldier

Code: RelatioNet BA JO 28 PR PO
Family Name: BAUMINGER
First Name: Joseph
Nick Name: Kajok
Father Name: Mordechai
Mother Name: Pesha (nee: HIRSCHFELD)
Birth Date: May 17, 1928
Town In Holocaust: Prezmysl, Galicia
Country In Holocaust: PO
Profession In Holocaust: tudent
Status: Dead
Death Place: Kfar-Etzion, Israel
Death Reason: Was killed in war
Date of Death: May 13, 1948
Burried: Har Hertzel Military Cemetrey, Jerusalem, Israel

כפי שמסופר באתר "יזכור" של משרד הבטחון, נולד מרדכי להוריו, פשה ומרדכי, ביום כ"ז אייר תרפ"ח, 17 במאי 1928, בעיר פשמישל (Prezmysl, השם מבוטא: פּשֶמִיש), אשר בחבל גליציה, בפולין.

תחת שלטון הנאצים עבר את כל מדורי הגיהנום, ישב במחנות ריכוז, ולאחר תלאות עלה בידו להגיע, בשנת 1945, בדרך ההעפלה, למולדת. היה בין עצורי עתלית ושוחרר על-ידי ה"הגנה" ב"מבצע עתלית" הנודע. בארץ שהה זמן-מה בקיבוץ דפנה ועבר למקווה ישראל, שם למד מקצועות טכניים וגילה בהם התעניינות מרובה. הנער, שלא זכה בגלל תנאי חייו ללמוד בבית-ספר מסודר, השקיע את כל מרצו ומאודו בתורה והיה "מתמיד" ממש. יוסף נהג להתבודד ולצוות על עצמו שתיקה, לשם התייחדות יתירה עם נושאי לימוד.

כשפרצה מלחמת-העצמאות התגייס לחטיבת ירושלים, נשלח לגוש עציון והשתתף בקרבות הגוש. הוא נפל ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948), בנפול כפר עציון בהתקפה של הלגיון הערבי והמוני ערביי הסביבה.

ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949), הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

בבלוג זה אתעד את מחקרי אודות חייו ומותו של יוסף, כאשר נקודת המוצא היחידה שלי היתה דף זה מאתר "יזכור".